כבר מתחילת גילויי של הקסם המעשי של מצרים העתיקה, הבנתי שזה בצורתה הטהורה ביותר של "מידע מדעי על האיש", אלה לא נתן לי מנוחה מושג של "בא", כמו "נשמה". בשבילי, מושג הזה היה חשוב, כי מושג הזה חייב להיות אמיתי, כמו כל המגילות של מצרים העתיקה, אבל על "נצחיות" שלו הייתי בספק.
על הנשמה דברו בכל הדתות, אבל אף אחד לא הסביר לאנשים מה זה הנשמה במצאיות.
הנשמה האנושית, כמו "ישות הקיים אך הבלתי נראה", היתה נושא לדיון בתרבות של מצרים העתיקה כל היסטוריה.