יעקב יופה

משמעות מדעית ספציפית על חלקי נוסח ויקרא. 3.

                   נותנים חיים לכתב היד האתיקות של אטלנטיס.

       יום הכיפורים - השלב האחרון בהתפתחות התא לפני "החלוקה ל- 2 חלקים בעזרת המבנה של עזאזל". הסדרה שלמה של מנגנון היצירתי של התא, ושטיפה במים את כל
             המשתתפים. אין שום התנגדות בתורה המדעית של עזאזל ליהוה, כדמות
 שלילית. איפה "שנת תא - מחזור מלא של התפתחות התא" אין לו יחס ל"מחזור השנתי של
             האורגניזם". 
      חוקי החברה האנושית - בבירור שאולים מהחקיקה קדומה של מצרים ומסופוטמיה.
      כל חגי בני ישראל יחד עם תאריכים - "צעדים תקופה אחרונה של פעילות סלולרית"!
      חג סוכות - "מתיחת פוליסום ריבוזומים" ל- 6+6 חלקים מבניים לפני הפרדת התא.
      הפסקה "קללות ומריבות" - תיאור פעולת ההורמון, האחראי על "השלמות והיעילות של הפוליס ריבוזום", והחלפת החלקים הפגומים בטובים.

               יוום הכפורים!
      מבט כללי על הנוסח של יום הכיפורים, מעמיד אותנו בבת אחת לכמה משימות חדשות להבנתו: ראשית, דמות חדשה - "עזאזל", שלא נפגשה בעבר. שנית, אחרון נכנס בכוחות עצמו לקודש הקדשים! בשלישית מופיע שורש חדש - "גורל", שמשמעותו אינה ניתנת להבנה מהטקסט! רביעית, "רחצה וכביסה במים של כל המשתתפים בתהליך", מין "טהרת הבית למען פעולות חדשות"